כמה קשה לחזור לשגרה לאחר חופשה

לחזור מחופשה אל השגרההזמן בחופשה עובר מהר. ככה זה כשנהנים. מאוד קל להיבלע בתוכו ולהמשיך לרצות לא לעשות כלום. חופש ללא גבולות מתאים מאוד לכך. הבטלה הופכת לאויב מספר אחת של כל אחד, כאשר לא נמצאים בתוך מסגרת מוגדרת קל מאוד ללכת לאיבוד. להיבלע בחופש ללא גבולות, כל כך קל למי שיש לו הפרעות קשב וריכוז.מאוד קשה להתרומם ולחזור ולהתארגן במסגרת חזרה.

זה בדיוק מה שקורה לתלמידי ביה"ס, כשהם חוזרים חזרה לספסל הלימודים. פתאום נשמעים באוויר דיבורים על "שנאה לבית הספר". זה לא שבאמת שונאים אותו. פשוט המעבר מחופשה ללימודים לא פשוט לכל תלמיד, לא כל שכן לתלמיד עם הפרעות קשב וריכוז.  

כך למשל, זוכרת שהרגשתי בכל פעם כשחזרתי כתלמידה לבית הספר לאחר חופשה או לספסל הלימודים באוניברסיטה אחרי כל חופשה. החזרה לשגרה לא הייתה פשוטה והתבצעה בקצב איטי למדי. זוכרת עד כמה קשה היה לי אז בימים הראשונים, שאחרי החופש.  אולם מיד כשהסתגלתי למסגרת מחדש, הכל הפך קל יותר. אמנם אהבתי חופשות, אך בסתר ליבי קיוויתי כי השגרה תימשך. 

 היה לי קל יותר איתה עם הקביעות והיציבות שהיא מעניקה.  בכל פעם שהגיע חופש, התערערה היציבות שלי. הוריי שהיו נוקשים בדרך החינוכית שלהם, מאוד סייעו לי בכך וגם בזמן החופשה מסגרת שעות השינה שלי הייתה יציבה. בדיוק אותן שעות בהן נהגתי ללכת לישון בזמן הלימודים. הכנת עבודות ושיעורים באמצעות חוברות לימוד ומשחקים לימודיים נוספים עזרו לי. 

אמנם באותם ימים אף אחד לא ידע שיש לי הפרעות קשב וריכוז, ADD ואף אחד לא דיבר גם על ADHD, שכמה מחבריי סבל מהפרעה זו. אבל מי שנהג כך, די עזר לילדים שלו. מה שקשה לומר היום, שיש הורים שנותנים לילדים שלהם לנהל את חייהם במידה מסוימת. 

היום כאדם בוגר לכאורה קל לי הרבה יותר לבצע את המעברים מחופש לשגרת עבודה.  כנראה כשמתבגרים ומוטלת אחריות על הכתפיים, חוזרים לשגרה הרבה יותר מהר. בייחוד שהוריי לשיטתם היו לי לעזר. כך הדבר בייחוד כאשר עוסקים בתחומים שאוהבים לעסוק בהם . פשוט מחליטים לחזור לשגרה, קובעים את זמן ההתחלה וממשיכים. אין דרך אחרת. 

בעיקר חשוב לשמור על סדר וארגון, כיוון שבלעדיהם אפשר ללכת בקלות לאיבוד גם בשגרה. 

היום מאחר שאני יודעת ומבינה מה גרמו לי הפרעות קשב וריכוז במהלך השנים, אני מאושרת שאני כבר לא שם, בחוסר הידיעה.

היום אני מאושרת בידיעה שאני מגלה בכל יום מחדש לגבי עצמי, מקשיבה לעצמי ומוצאת את הסדר באי-הסדר. מגלה את הקסם שבלמידה החדשה. אומרים שמי שלומד בכל יום משהו חדש, המוח שלו לא מתנוון ואת זה אני עושה, בין היתר באמצעות תוכנת אטנגו. התוכנה שמעניקה לי למידה חדשה. יש משהו בתוכנה שמושך אותי להמשיך ולתרגל בה.

אני מרגישה כי התרגול ב- Attengo היה עבורי הוא כמו משחק אתגרי. יש לי, כמו לכל אחד, צורך באתגר, שהתוכנה מקנה. חשוב לי להצליח והאימון מאפשר זאת. בייחוד לאור העובדה לא הצלחתי כפי שרציתי ויכולתי בלימודים מבחינת הפוטנציאל האמיתי שגלום בי. מה שתסכל אותי מאוד לאורך השנים. לא הרגשתי ממומשת. היום אני יודעת שאיני היחידה. נחמת טיפשים אולי. 

ככל שאני שמה לב יותר להוראות בתוכנה, מקפידה לקרוא אותן, כך ההישגים שלי טובים יותר וזו הרגשה נפלאה להצליח ולהבין שהרבה פעמים, צריך ללמוד לשים לב לכל אותם פרטים קטנים והוראות. ההערכה העצמית שלי, ללא ספק, עולה וזו הרגשה נפלאה להצליח. 

התרגול ב'אטנגו' מרגיע אותי ומעניק לי סוג של מסאז' למוח, ממש ספא אמיתי כמו בחופשה והופך אותי ליותר מודעת, לדברים שהייתי תופסת כמובן מאליהם.  כמו אורות הרמזור למשל. אני פחות חולמנית, יותר מרוכזת בכל דבר. אט לאט מתקדמת אל המטרה להפעיל את המוח, כדי לטפל בהפרעות קשב וריכוז. 

ואגב את התרגול ניתן לעשות בכל עת גם בחופשה וגם כשחוזרים ממנה….

שלכם,

אורלי

המאמר אינו פתוח לתגובות