כי את גלגל החיים אי אפשר להחזיר לאחור

אך לשנות את מסלולו בראייה קדימה אפשר גם אפשר. 

 
היום אני במקום אחר, מודעת לעצמי וליכולותיי וטוב שכך. אם לפני שנה מישהו היה אומר לי שכל מה שידעתי והכרתי ישתנה לבלי הכר, לבטח לא הייתי מאמינה לו. 

עד לאותו יום גורלי חייתי בהשלמה עם התיסכול, שיכולתי להצטיין בכל תחום , אבל זה כנראה דבר שלא יקרה לעולם. 

זוכרת את הימים שעברו עליי בתיכון ולאחר מכן באוניברסיטה ואת המרדף האינסופי אחר הציוניים. הישגיי היו אמנם טובים, אך לא מצויינים. תמיד ידעתי שאני יכולה יותר ולא ידעתי להצביע על הסיבה שגרמה לי לא להצליח כפי שציפיתי. לא היה לי עם מי לדבר על כך. הרגשתי בודדה במערכה. 

לא הבנתי מדוע במקרים בהם הייתי מרוכזת במשימה אחת, תמיד הצטיינתי. ראוי לציין כי בימים ההם אף אחד לא דיבר על בעיות קשב וריכוז בחופשיות הנהוגה בימינו. 

ואז לפני כשנה החלו לשדר את סדרת התוכניות בערוץ 2 על בעיות קשב וריכוז.  כל מה שסיפרו שם היה מוכר לי. הפסקתי ברגע אחד להרגיש לבד עם כל הבעיות, הקשיים והתסכולים. מאוד התרגשתי לגלות שיש הסבר למה שעוצר אותי בחיים. יש לי ADD.  

שמחתי שסוף סוף אוכל למצוא פיתרון והייתי מוכנה לספר לכל מי שרק היה מוכן לשמוע,  אבל היו גם כאלה שניסו לרפות את ידיי ולומר לי שאולי אני מדמיינת ושאם התרגלתי לחיות כך כל כך הרבה זמן, אין טעם לשנות. 

ברור שלא הקשבתי להם והחלטתי לגשת לאבחון במסגרת מבחן T.O.V.A  . התוצאות הוכיחו שיש לי
ADD.  לא הייתה מאושרת ממני עם אישור למצבי. 

בחרתי להתמודד עם המצב, כיוון שהבנתי שגם כאדם בוגר, הכל בר שינוי ואין סיבה להמשיך לחיות עם מה שלא עושה לי טוב. 

במסגרת החיפושים שלי אחר פתרונות, למדתי על הסימפטומים של הבעיה ואני מתחילה להרגיש שינוי אמיתי, אמנם אני רק בתחילת הדרך,  אך כבר מרגישה שהוא משליך על התפקוד היומיומי שלי. 

…יש כל כך הרבה לספר על השינוי שחל בי,  אך נראה לי שכתבתי די לעת עתה. אל דאגה,  מבטיחה לספר לכם על הדרך שלי להצלחה בפוסטים הבאים. 

כי את גלגל החיים אי אפשר להחזיר לאחור, אך לשנות את מסלולו בראייה קדימה אפשר גם אפשר.  

שלכם , 

אורלי

הגב למאמר