הרהורים של אימא לילד בן 11 שאובחן עם ADHD

יש לי ילד יחיד בן 11, אשר הגיע לעולם לאחר שנות המתנה רבות. הילד שלי חכם , מוכשר, אינטליגנטי ובעל ידע נרחב בנושאים מסויימים. הוא בעל ידיים טובות ומסוגל להרכיב דגמי מטוסים מורכבים. הוא אף למד בעצמו לנגן בגיטרה-משמיעה בלבד. אבל, כל מה שקשור ללימודים בעייתי מאוד: קשה לו לשבת בזמן שיעורים בכיתה בריכוז, כי הוא תמיד מפליג לעולמות אחרים. הוא כמעט ולא מכין שיעורי בית כי קשה לו לאסוף את עצמו ולהשלים את המטלות. אם צריך לזכור לעשות דבר מה אחה"צ צריך להזכיר לו ולסייע לו להתארגן. הוא רגיש, הוא נוטה להתפרץ מהר על דברים פעוטים ולא מסוגל להתנהג באיפוק כשנדרש.

לגמרי לא ברור לי, איך ייתכן שכאשר הוא לוקח את הגיטרה לידיים הוא מצליח להתרכז מצוין ובנושאים הלימודיים בכיתה לא.

איך ייתכן שהוא יודע על מערכת היקום כל כך הרבה, הרי הוא "למד" את הנושא איפשהו. האם לא כדאי לפתח את הכישורים שלו, ללמד אותו רק את מה שמעניין אותו ולא לנסות לכפות עליו לימוד של נושאים משעמים?

אם הלימודים בכיתה זה עיקר הקושי, האם יש דרך לגרום לו להצליח בלימודים בכל זאת?

האם נראה לכם שהילד שלי רגיל או שונה?

האם יש לכם תובנות שיכולות לעזור לי לגבש גישה והתמודדות נכונה יותר?

האם יש הורים נוספים שמהרהרים כך כמוני, ואולי יש להם תובנות שלי אין?

אשמח אם תפרסמו ותבקשו מהורים להגיב.

בתודה,

א.ט. ראשון לציון

42 תגובות לפוסט "הרהורים של אימא לילד בן 11 שאובחן עם ADHD"

  • admin:

    הרהורייך מוכרים להורים רבים. הילד שלך רגיל ונורמלי! התייחסי אליו בכבוד. עודדי אותו בכל הזדמנות ואת הפירות תקטפו שניכם בקרוב!

  • shulih:

    גם לנו היה קשה מאוד עם הילד בגיל 11. לא וויתרנו…מורים פרטיים בלי סוף ובכיתה י"א נפל האסימון והילד התחיל ללמוד.עושה בגרויות..ילד מקסים…אני גאה בו ..מוכנה לעודד ולשוחח 052-5257790

  • לעניות דעתי הילד מתפקד נהדר יש לו דמיון נאה פלוס לגילו- (11) וישנם יכולות בהן הוא מתפרש לאט ומפתחת אותן בכוחות עצמו. לא הייתי ממליצה "כלל" על התערבות כלשהי . הנ"ל מתפקד כעצמאי לגילו מבין נושאים מורכבים מכפי גילו. לדעתי התערבות- הבאה גם מכוונה טובה ענין או רצון לעצב או להפעילו* למען "פרוייקט" רק יבלום) אותו בשלב הנ"ל… הצעתי הכנה ביותר- לתת לו "את משוטו בידו" . כרגע אין צורךבשום "משו"לא מצידכםולא מצד גורם חינוכי כלשהו.. נדמה ודיי נהיר לי שפעולה כזו- "תיצור בלימה אינטלקטואלית".. עדיףלהמתין.. אחר הכל הילד הינו בן 11 בלבד- גיל צעיר ביותר. ע"פ נסיון כללי ואישי בעיקר- חוסר התערבות,בנתה עליה והפריה אישית " טובה ביותר.. עם ילדים מסוג וגילאים אלה.. הורים יקרים: הניחו לבנכם.. טוב "עושה הוא" והוא נראה ועושה רושם – "שדיי אינטליגנטי ודעתני " בענינים שבהם בחר מתעניין ועוסק בהם.. עידוד .ץ אך רק מידי פעם– ולא יותר – מילים כמו " או יפה " וכמו " זה נהדר ממש מעולה אתה" ורק לעיתים.. יעשו רק כ "טוב בעניהם" ובעניו.. מבלבד זאת – פשוט להניח לו- ולא לחלום או לתכנן מסע " הליכת האדם עם סל ביציים שמתוכננים בראשו שיבקעו מהם גוזלים ומגוזלים אלה .. וכ"ו ) דבר זה יגרום ליץ טריטוריאלי אותו קבע לעצמו בינכם.. שיהא בריא.. יצלח ויבא נחת..
    בברכות אליה ליה גנור
    יועצת פסיכולוגית
    קרימינולוגית

  • בתור בן אדם שססבל מכיתה א מADHD ולא אובחן ולא טופל אני יכול לומר לך.

    א. בנך היקר גם אובחן וגם יש לו תסמינים של קשב וריכוז, נורמלי ? תלוי מה את מגדירה נורמלי, ילד שלא מרוכז בשיעורים וקשה לו להכין ש"ב ולהתכוונן למבחנים. הוא פשוט יסבול במהלך הלימודים אם לא יקבל חוות דעת ודיאגנוזה של פסיכאטר רציני ובעל שם שיתן לכם ההורים כיוון ועצה וידריך אתכם.

    עצתי שלי לא לסבג את בנך כילד "חולה" יש לו בעיה שמפריעה לו להתרכז שזו בעיה, לכן תתיעצי עם פסיכא' בעל שם. והוא יחליט. אם את שואלת דעה אישית שלי בתור אחד שחווה וחווה ADHD זה מה שאוכל לייעץ לך.
    בשורות טובות !

  • שלום לכם .
    הוריושל ה"אינטליגנטי" בן ה-11 . דבר חשוב ביותר שכחתי. וצר לי היות וראשי נתון היה בעיון מקרה כלשהו- עימכם הסליחה ומראש– באם נוטל* הילד תרופה כלשהי* – ריטלין- קונצרטה וכו או תוספת* לנ"ל.. נא מכם – בכל שלבקשה להפסיק ול א ל ת ר תרופות פסיכוטיות אלה! הרכבם הכימי הפרמקולגי הוא חד משמעי– ר ע לי ם . תרופות כגון ריטלין – קונצרטה וכמותן- מונחות לידיעתם ב"כספת"בית המרקחת ביןאותם תרופותבעלות אותוגורםסיכון כימי- רעלני- כקוקאיןוכ"ו.! נא הפסקת כל מתן תרופות אלו ול א ל ת ר ! ילדים רבים בטיפולי עוברם רגרסיה*רצינית ביותר תקופה אמנם – אינדוידואלית מאחד לשני- לאחר (מעל כחודש וחצי – 4 חודשים) זמן זה. מרגע נטילתן- תופתפעותלוואי- המותנות כאותן תופפעות זהות בזמו לקיחת רעלניים שונים- ההרכב הכימי מסוכן ביותר וצרלי מאדשלא "פורט" בפנייתכם"מה לוקח בינכם וכמה מ"ג- בכל אופןדיימוקדם יחסית(פחותמשנה) מתגליםתסמיני הלוואי הקשים- נוקשות.. שקט מירבי. הסתגרות. בהיה .. תנועות גפיים נוקשות- רובוטיות* – ובעיקר — מאפיינת אלימות מילולית זעירה* המתפתחת בהדרגה ל מעשי הרס קטנים בבית. עצבנות ורגישות יתר ותגובות תוקפניות! בקשתימכם הוריםיקרים-
    עוסקת אני בעניני ומעללי "תרופות" אלו שנים רבות. ואין לידיעתםלאף מורה אף מחנך ולאף יועצתרווחה או פקידת סעד(באם מעורבים) ופסיכיאטר בעיקר בראשם- (פסיכיאטר אינו נקרא דוקטור היות ומדע הנפש וכיוצאבזאת אינם מדוייקים כלל- השכילו ובדקו .. (עיונכם במחשב-לינק – עמותת מגן למען אנוש– לצערי ושמחתי יחד-סרטונים אמיתיים שם- ע"פ דוגמאות מהחיים !!)אנא השכילו "ומוקדם מאשר מאוחר להבין שהקונצרטה אגב – היא בעצם אותו ריטלין שהוחלף עיי הוריםשלא שבעו* רצון ממנו- התהליך" המחוכם_ מתנהל כך- מחילפים את קוסת* הריטאלין- מנפקים קופסה חדשה עם שם ולוגו- משמע שם חדש- ק ו נ צ רטה *– ולמעשה"פותרים"(משתיקים את ההורים- אותכם) ואת הילד ה"מושתק" כימית ע"יי רעלים! נא מבקשת שתעשו הכל להפסקת תרופת אלה – ולא ל ת ר ! בברכה.. בכל מקרה.. להורי הילד הנ"ל .. מספרי- (מיידית) 050-8677264

    בברכה ותקוותי לתשומת ליבכם המיידית

    אליה ליה גנור PHD-MA
    ייעוץ פסיכולוגי קליני
    קרימינולוגית

  • עמית:

    היי א.ט. נעים מאוד קורים לי עמית בן 28 מירושלים ואני גם כן מאובחן בדיוק כמו הבן שלך . דבר ראשון אני רוצה לומר לך שהבן שלך נורמאלי לחלוטין ואפילו יותר מזה.תראי , במקרה שלי עד כיתה ט' לא ידעו מה לעשות איתי כי הציונים שלי היו מתחת לכל ביקורת וכולם אמרו שאני " מופרע" . אחרי שהייתי אצל נירולוגית ב "הדסה" פרופסור גרוס והיא המליצה על ריטלין , אני יכול לומר לך שהחיים שלי השתנו מקצה לקצה. מתלמיד "מטומטם" עם ציונים של 40 ו 50 בכל מני מקצועות, הפכתי לתלמיד מצטיין עם ממוצע 93!אני מציע שקודם כל תתמכי בו ותפרגני לו כמה שאת יכולה . דבר שני אני ממליץ בחום על ריטלין , כמובן בפיקוח ודבר שלישי תפתחי בו את מה שהוא עושה בצורה מעולה שזה מוסיקה כמובן ומה שהוא אוהב בנוסף.
    מקווה שעזרתי….בהצלחה!!

  • רויטל:

    שלום.גם אני אם לבן 11 עם בעיות דומות לאלה שציינת.מצאתי שמורים שמתייחסים לבני באופן אישי מצליחים להוציא ממנו יותר..ציינת שבנך הוא ילד רגיש וזה נפלא ,הוא לא ירצה לאכזב מורה שיוצר עימו קשר אישי, תנסי לגייס את המורים במקצועות שבמיוחד חשוב לך שהוא יהיה ולא רק פיזית.
    שיהיה הצלחה לכולנו

  • אמא יקרה,
    דברייך רגשו אותי מאוד. הזדהיתי מאוד עם כל מילה. גם אני נאבקת על הכנת שיעורי הבית באופן יומיומי עם ילדי שאובחן כ ADD. אני רואה ומעריכה את יכולותיו המדהימות וחוכמתו האינטיליגנטית, אך בהכנת משימות לימודיות זה נופל והוא אינו מאמין בעצמו.
    הצלחנו לשפר את המצב קמעה עם תכנית עיצוב התנהגות בעזרת מאמנת מיוחדת להפרעות קשב. עובדים עם נקודות השוות שקלים על דברים שיש לשפר, כמו: הכנת שיעורים באופן עצמאי, סידור תיק בזמן וכו'.. כך עובדים על החיובי ודמי הכיס הופכים להיות משהו שהרוויח אותו. החלטנו שהסכום הכספי לא יעלה על 25 ש"ח. ילדנו הפך להיות איש עסקים קטן.. הוא קונה לעצמו דברים שאוהב ועושה שיקולים כלכליים שמועילים לו בהבנה הכלכלית לטווח הארוך.
    תאמיני בילד שלך ותלכי עם חוזקותיו. בהצלחה!!

  • אורי:

    מה שאת מספרת זה בדיוק התמונה של ADHD ולקויות למידה. גם לי יש ילדה בת 12.5 מבריקה בתחומים שלה ועם קשיי התמדה במקומות שקשה שלה. ובמקומות האלה היא מתפזרת, מתייחסת יותר לטפל ופחות לעיקר, דוחה על בסיס קבוע מטלות שקשורות בלקות שלה וצריך כל הזמן להזכיר לה את סדרי העדיפויות.
    זה תמיד מרגיז אותה שמזכירים לה, אבל היא גם יודעת להודות על "ההתמדה" שלי בלעודד אותה ולא לוותר בשבילה. שווה "להתמיד" עבורם ולראות אותם מגיעים למרות המשוכות בדרך.
    כדאי שתקראי מאמרים באתר אטנגו על ההתנהלות עם ילדים בעלי ADHD ולקויות למידה לגבי מהותם, יעזור לך בהתנהלות היומיומית.

  • gamima:

    אני גם אמא של וגם כזו בעצמי, יכולה להרגיע אותך ולספר שבקושי רב גמרתי תיכון, ותמיד היה לי קשה בתוך מסגרות מובנות, אבל מאז ומתמיד אהבתי ללמוד בדרכי שלי. לכשבגרתי וניתן לי החופש ללמוד בדרכים שמתאימות לי, הצלחתי הרבה יותר. כיום אי סטודנטית לדוקטורט בתחום המדעים ונהנית מאד ממה שאני עושה. יכולה לומר שמה שאפשר זאת זה ההורים שלי, שגם כשהיו מיואשים ממני לחלוטין, האמינו בי ואמרו תיד "כשתירצי ללמוד, תתצליחי…" זה לא היה לי קל אף פעם, אבל החוכמה היא למצוא את המסגרות והדרכים המתאימות לילד ולא לאלץ את הילד להתאים למסגרת קיימת. אני משתדלת בעצמי ליישם לגבי בני שלי, ויודעת שזה מממש ממש לא פשוט…

  • איתי:

    גם לי יש את ADHD ואני בן 26 הילד שלך צריך אתך איתו ותקשבי לו

  • tur:

    הילד שלי מתופף על כל דבר שזז מאז שאני זוכרת אותו. אז היום כשהוא בן 10 הוא לומד שנתיים תופים, ואני שולחת אותו בקרוב גם ללמוד ריקוד היפ הופ, ויש לו כשרון עצום לתיפוף גוף. יש לו קושי אדיר בלימודים. אנחנו משלמים אלפי שקלים בחודש על כל דבר שיכול לתרום לו בלימודים ולחיזוק הביטחון. מבחינתי אני חושבת שהכי חשוב (שבעלי לא ישמע אותי) זה שהוא יהיה מאושר במה שהוא יעשה. אז הוא יופיע עם מיומנה או יתופף, או יעשה משהו אחר שלאו דווקא דורש המשך לימודים לתואר. אבל זה לא פחות מתסכל אותי, את אבא שלו ואותו.
    אבל את לא לבד אמא יקרה. כל מי שיש לה ילד ADHD מרגישה את אותם הדברים וההתמודדות לא קלה.

  • מירי כהן:

    בס"ד

    שלום לך אמא יקרה,

    שמי מירי, ברוכה הבאה לעולמי. אני אם לשלושה ילדים נפלאים ומקסימים.
    שני הגדולים (בן-12 ובת-10), מאובחני ADHD ו- PDD. כמו בנך היקר גם
    להם חוש אינטיליגנציה גבוה ומאוד כשרוניים. לבני הגדול יש גם נטיות
    להתפרצויות זעם לעיתים אף קשות מאוד ולרוב תופעות אלה החלו בבית הספר
    וגם בבית. מנסיוני האישי אני רוצה לומר שלעיתים התפרצויות אלה נובעות
    מתסכול, מצוקה רגשית וחוסר יכולת להביע את הנסיבות לתסכול.
    ילדיי לומדים בכיתה קטנה בבתי ספר רגילים (קבוצה של בערך כ- 7/8 ילדים
    בכיתה). יש להם צוות של שתי מורות המתמחות בחינוך המיוחד ובנוסף נמצאות
    גם סייעות צמודות המסייעות ותומכות. יחד עם זאת קיים גם צוות פרא-רפואי
    העוזר לילדים הן בפן רגשי והן בפן החברתי. כל הצוות הנ"ל בנה ושינה את
    ילדיי מהיסוד. לעיתים אף קשה להבחין ב"שוני" שביניהם לילדים נורמטיביים
    (חוץ מהפער הלימודי הקטן – אותו הם מצמצמים בקצב האישי שלהם).
    מה שאני רוצה לומר לך שהוא שיש עזרה ויש אל מי לפנות. אני באופן אישי
    גם למדתי המון מהצוות הנפלא שעם ילדיי. אני משתדלת להיות יותר מאופקת
    וסובלנית ובעיקר וזה הכי חשוב להעניק המון אהבה, פרגון וחיזוקים והקשבה.
    יש ימים קלים ויש פחות. אך דעי, יש עזרה ומענה. עם המסגרת הנכונה והמון
    אהבה ופרגון והתמדה את תחושי בתוצאות הנפלאות. היי חזקה והמשיכי לתמוך ולאהוב ולחזק את בנך ואל תתרגשי מהנושא הלימודי. הכל יסתדר בהדרגה.
    אני מאחלת מכל הלב המון הצלחה ואשמח מאוד לשוחח איתך תמיד ולשתף אותך
    בחיי ילדיי ואף גם לחזק אותך. יחד עם זאת יש את אלו"ט (בית לורן – מיועד
    למשפחה) – אליהם את יכולה גם לפנות – את יכולה גם למצוא פרטים באתר שלהם.
    בברכה,

    מירי כהן

  • אביה:

    יש לך ילד ADHD וכל מה שרשמת הוא אופיני.הילד שלי הוא בן 28 כבר עברנו דרך קשה אבל היום הוא סיים תואר באוניברסיטה בהצלחה וממשיך להצליח בצורה בלתי רגילה כי הוא למד ועוסק בתחומים בהם הוא חזק .הטיפ שיש לי לך כאמא להציב גבולות לאורך החינוך שלו ולא לאפשר באופן מוחלט תגובות אימפולסיביות .אל תרחמי עליו ואל תותרי .אם אני הייתי מספיק מודעת לשמור על סמכות ועל גבולות כשהבן שלי היה בן 11 מצבו היה טוב יותר עוד בבית ספר

  • גילת:

    א.ט. היקרה, התמונה שאת מתארת אופיינית לילדים רבים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז. הם לא ה"בעלים" של ההפרעה, כי לא ביקשו אותה… הם פעמים רבות בעלי ניצוץ מחשבתי, יצירתיות ויכולות רבות. אותן התכונות עשויות לשמש את הילד אם הן יתווכו ויתועלו גם לזירה הלימודית. נסי לגייס את המחנכת של הילד לבניית תוכנית ושימוש באסטרטגיות הרותמות את הכישורים של בנך לטובת הביצוע הלימודי. ניתן להציע למחנכת ולמורי הילד לקבל הדרכה בנושא (יש גורמים רבים שיתנו הדרכה כזאת)ולדובב אותה לגלות את רצונה הטוב. היא תרוויח הרבה בעצמה מצעד שכזה- ברמה האישית, הכיתתית והמערכתית. בהצלחה רבה! חזקי את ילדך על כל הטוב שבו. על הטוב הוא הבעלים.

  • י.מ:

    א.ט היקרה,

    אנחם אותך בכך שאת לא האמא היחידה שמתמודדת עם הקשיים הללו…הבן שלי דומה מאוד בקשיים שהזכרת וגם ביכולות שלו. אנחנו ההורים הם העוגן ומקור החוזק של ילדינו אני בטוחה שכבר אמרו לך את המשפטים הללו אבל סבלנות גבולות והרבה חיזוקים חיוביים הם הפתרון…קבלי את הבן שלך כפי שהוא. בבית הספר התחלתי בטיפול תרופתי מחוסר ברירה ואני לא שלמה עם זה אבל הילד מסוגל ללמוד…. הרבה כוחות וחוזק,
    י.מ

  • רונית:

    בתור אם ל3 ילדים כאלה אומר לך מה דעתי, בעולם תובעני שמודד הצלחות של אנשים רק לפי מספרים של תעודות בגרות ופסיכומטרי אפילו במיונים לצבא הכל נמדד במספרים, החלטתי לעזור לילדי בכל מחיר להצליח בלימודים בבית הספר. הדבר כרוך במורים פרטיים כמעט בכל המקצועות. מנסיוני עם הבת הגדולה שסיימה צבא הדבר השתלם מאוד כי יש לה תעודת בגרות טובה מאוד. בנך כפי שאת מתארת חכם מאוד. כך שהוראה פרטית תקפיץ את ציוניו באחריות כלפי מעלה והוא יהיה גאה ומלא סיפוק. ואת תתני לו כלים לבנות את חייו כשיתבגר. בנוסף יש לפתח ולהשקיע בכל תחום בו הילד מצטיין ואוהב. נגינה זה דבר נפלא. שיהיה לך בהצלחה.

  • אמא של ילד חמוד:

    שלום לך האמא של הילד הכי חמוד בעולם.
    יש אנשים שנולדו עם טבעים כנועים יותר, ויש מי שנולד עם טבע של מנהל.
    ילד כזה לא יסתדר בבית הספר, כי הוא לא מסוגל להיות מנוהל. הוא מנהל באופי. [ויש לי שניים כאלו, שמנסים לנהל אותי…].
    רוב הילדים האלו משגעים את ההורים ואת המורים בגיל הצעיר, אבל מנהלים את העולם בגיל מבוגר.
    יש לנו ידיד, מנהל אגף בחברת היי טק מפורסמת, בעל חברת השקעות נדלן בארה"ב, שבעודו ילד סולק בבושה מתשעה בתי ספר!!
    אל תקני כל מה שאומרים לך בקופת חולים, [הם ממליצים על מה שהכי זול להם] אני ממליצה מאוד על ד"ר טננבוים מהרצליה.
    קחי נשימה ארוכה, יעוץ מקצועי, ועוד נשימה ארוכה.
    מחזיקה לך אצבעות, אמא שמבינה אותך.

  • ד:

    שלום לך,

    והרי יש גם יתרונות: אף פעם לא משעמם איתו, יש לו חשיבה יצירתית, רגישות רבה, הבנה של תהליכים וראייה כוללת של הדברים. והכי חשוב לילדים הללו יש איזה קסם שקשה להסביר. מן חיוניות שאין לילדים אחרים.

    תהני ממנו.

  • חיה:

    לעיתים הילדים שלנו , הם המראות האמיתיות בחיינו.
    הקושי שלנו , נמצא בם, ואם נדע כיצד להקשיב, ולכבד את השונה כמו את הדומה.
    רק אז נגדל.
    מי אמר שבית הספר ולימודים קונבנציונלים הופכים אותנו לאנשים טובים יותר?
    ולמה צריך ללמוד דברים שלא מעניינים אותנו ?
    אני בטוחה שבעתיד הפרספקטיבה של הזמן , תעשה נפלאות.
    יש לך ילד בריא ואוהב את חייו, איזה אושר.

  • אידה:

    כמעט כאילו ואת מתארת את הבן הבכור שלי, בן 8.5.
    לאחר אבחונים החלטנו להוריד לחץ.
    בכיתה הוא לומד מהקשבה, לא מעתיק מהלוח, לא עושה מטלות כיתתיות, והוא יודע הרבה יותר מילדים אחרים בכיתתו. למזלנו המורים בבי"ס (רגיל) פתוחים, ומאפשרים לו ללמוד בדרך שמתאימה לו.
    לגבי שיעורי בית, אנחנו יושבים איתו, ועם הזמן הוא השתפר. עושים הרבה הפסקות. זה מאוד עוזר לו. משתמשים בדברים שהוא אוהב כתמריץ לעשות מטלות משעממות, כמו ב"חיים האמיתיים". אומרים לו שיעשה עמוד בחוברת, ואז הוא יכול לראות תוכנית שהוא אוהב. עמוד נוסף, ואז הוא יכול לשחק במשחק מחשב.
    מאוד חשוב לנו שהוא כן יתאמץ, ולא ירים ידיים וימנע מלעשות דברים מאתגרים.
    בנוסף, אנחנו משתדלים לתת לו כלים נוספים, יש לו מורה פרטית להוראה מתקנת שעוזרת בקשיים לימודיים, הוא מתרגל את תוכנת אטנגו, שבתקווה תעזור לו בריכוז, והמון אהבה ופידבקים חיוביים.
    שיהיה לכם בהצלחה

  • בצעירותי עניתי לדגם הילד שהצגת. הייתי טוב בלימודים עד כיתה ו' ואחר כך חלה הדרדרות ברב המקצועות חוץ ממתמטיקה ומקצועות ראליים.
    בכיתה ה' התחלתי לנגן בפסנתר וזה עונג שמתרחש עד היום.

    אותו הילד שיושב שעות על הגיטרה לא ממש מתרכז ולא בטוח שהוא אכן לומד בצורה מסודרת כמו שנדמה. הוא פשוט אוהב את זה אבל המגבלות הן אותן מגבלות כמו בבית הספר. אותן הבעיות בקשב וריכוז ואותם תסכולים. ההבדל הוא שהוא אוהב לנגן וברגע שהבין איך זה עובד הוא יכול לשבת שעות והן לא מצריכות ממנו קשב שונה.
    למי שאינו מנגן נדמה שהבעיה היא בבית הספר אבל הבעיה היא היכולת לשבת ולהתרכז תוך מאמץ לאורך זמן.

    מעבר לטיפול נויירולוגי או אימון המוח הילד או המבוגר חייב לקבל הרבה סיפוקים ובאינטרוולים קצרים. אז הוא יכול ללמוד מעצם ה'מתנה' שהוא מקבל בכל פעם מחדש.

    תארו לכם שהיינו מקבלים משכורת כל שבוע ולא אחת לחודש. אגב באוסטרליה זה עובד בדיוק כך. בארה"ב כל שבועיים. קבלת המשכורת יוצרת סיפוק שמאפשר לאדם שעובד לראות את האופק כל הזמן. כך גם הילד.

    כשילד מנגן ומצליח לנגן הוא נמשך להצלחה ורואה איך הוא מתקדם משיר לשיר. מה שבסופו של דבר הופך אותו לגיטריסט זה שעות נגינה רבות. בדיוק כמו שעות טיסה. אי אפשר לנגן ללא שעות נגינה רבות.
    שעות הנגינה איכותיות ובעלות אין סוף סיפוקים ולכן היכולת לשבת. בבית ספר אין שום סיפוק למעט החברים או פה ושם מקצוע שממש אוהבים.

    לכן … כדי שילד כזה כדי יצליח בלימודים הוא צריך מטלות קצרות, קלות והרבה וכך לטפס מעלה.

  • רינה:

    תתני לו ריטלין בתקופת הלימודים, יעזור לו מאוד.יהיה לו עתיד טוב

  • אסתי:

    אמא יקרה,
    מי כמוני מבינה לליבך.

    מנסיוני העשיר – כי התנגדתי נמרצות לשימוש ברטאלין – והלכתי למטפלים בכל מיני שיטות ולתרופות אלטרנטיביות באלפי שקלים – כלום לא עזר.
    כולל נסיונות ללמד אותו לכתוב בצורה נכונה ובלי שגיאות כתיב

    אצלי גם הילד נפגע חברתית.
    לאחר לחץ ושכנוע לעשות נסיון ל- 3 חודשים בלבד הסכמתי לשימוש ברטאלין.
    וראה זה פלא.
    לא עברו שבועיים – כתב היד קריא, ההשגים הלימודיים משתפרים, היכולות המדהימות של הילד שלי מתחילות לקבל ביטוח בכל מקום.
    על מנת לשנות את הדימוי שלו אני גם מחליפה בית ספר.
    כי המורים הם לא פתוחים לשינויים… וכמובן שלא החברים….
    קיבלתי ילד חדש. וכל זה התחיל לפני 8 שנים ונמשך עד היום.
    בהצלחה
    אין מה לעשות הכדור הקטן הזה עשה פלאים לילד שלי.

  • תמר שילה:

    מדובר בילד נורמלי , מוכשר, סקרן ואינטליגנטי המתקשה להתמקד בלמידה קבוצתית, בה תשומת הלב ניתנת לכל התלמידים בקבוצה- בכתה ואיננה ממודקת דווקא בו. כמו כן, רמות הרעש הסביבתי המאפיינות את סביבת הלמידה בכתה , מפריעות לילדך המאופיין ברגישויות רבות.
    אם ילדך אינו מסוגל לממש את פוטנציאל הלמידה שלו
    במסגרת הלימודית, מאחר שהוא מתקשה להתארגן עם עצמו, לאסוף את עצמו , להתעלם מהגרויים הלא רלבנטיים למטלה בה הוא עוסק ולהתמקד במטלתו, לאורך זמן התואם את גילו הכרונולוגי, אני ממליצה להתייעץ עם נאורולוג ילדים באפשרות של מתן עזרה תרופתית לילד החביב שכל כך רוצה ללמוד, להגיע להישגים טובים ולהצליח.מתן תמיכה תרופתית בסיוע רגשי תומך ובליווי הוראה מתקנת פרטנית, יאפשרו לו לממש את יכולותיו, להרגיש טוב עם עצמו, בטחונו יתחזק, הדימוי העצמי שלו ישתפר ורמת התסכול שלו תרד .
    מצב משופר זה יתרום גם להשתלבותו החברתית הנכונה בקבוצת החיברות שלו.
    בתמונת הילד אותו תארת, יש לבחון את תפקודי הילד בבית, מול המשפחה, בכתה , ובחברה.יש לסייע לילד במימוש תפקודיו במסגרות אלו מאחר שאינו יכול לעשות זאת בכוחות עצמו.חשיבות רבה להדרכתכם- הורי הילד על ידי אנשי המקצוע אותם ציינתי.העבודה הנכונה שתניב פרות ממנה תהנה המשפחה – הורים, אחאים, הילד עצמו, מוריו וחבריו היא עבודה מערכתית הדורשת שיתוף פעולה של כל הגורמים המעורבים בחינוכו ובטיפולו של הילד.

  • גלית:

    א.ט שלום,

    אני מרגישה שאנחנו באותה הסירה. גם ילדי בן 10 , ילד מקסים ,נבון, חי בעולם משלו, קושי בהתארגנות, ילד רגיש מאד…

    אני חושבת שהכי חשוב הוא לתת להם את ההרגשה שהם מדהימים כפי שהם וגם אם
    הלימודים הם לא התחום החזק שלהם יש לטפח את מה שהם טובים בו.

    אני בטוחה שככל שיתבגרו , גם היכולות/ המודעות / האחריות יגדלו.
    הכי חשוב עכשיו זה לתמוך ולעזור להם ככל האפשר אך גם לא לרחם עליהם או לעשות את הדברים במקומם. ללכת בין הטיפות איתם ביחד.

    גלית

  • דבורה:

    לא.ט. מראשון לציון,
    אין ספק שמה שעובר עליך הוא דבר מתסכל מנסיון, הילד שלך חכם נבון ובהחלט כשיגיע הזמן הוא יוכל להחליט מה שחשוב לו.
    כשילדי היה בגילך אמרתי לו את הדברים הבאים: ללמוד לכתוב צריך כי כשהוא יהיה פרופסור הוא יוכל להאיר למזכירה שלו פתק שאומר שהטייפ במגירה השדניה משמאל וגם צריך ללמוד לכתוב כי בינתיים צ'ק הוא אמצעי שמשתמשים בו ביום יום.
    וכן עזרנו הרבה יותר מאשר הייתי עוזרת לילד אחר בהכנת השעורים – כי אף ילד לא אוהב להיות חריג יותר מדי.

    בימים אלה חגגנו 30 לבננו המדהים הזה, שהוציא תעודת בגרות בדרך שלו – הוא לא הקשיב לשעורים הוא קרה את כל הספרים שקנינו בתחילת השנה ושאל את המורים שאלות
    היום הוא איש מחשבים ללא תואר וללא לימודים – למד לבד וגם קורא וכותב יפנית חופשי – גם למד לבד.
    אין בכוונתי רק להשוויץ בהשגיו – רציתי לספר לך שהילדים האלה אם נותנים להם גיבוי מפיקים דברים מדהימים, גם אם בתחילת דרכם הם לא הולכים בתלם, יש ליצורלהם תלם משלהם.
    לא ידעתי את כל זה כשהיה בכתה א' והיה מגיע עם 4 דפים לשעורי בית ואז היה מסתבר שהוא היה צריך לבחור דף אחד – דיברתי עם המורה וביחד קבענו שהוא מראה לה בכל סוף יום מה לקח,
    יש עוד דברים רבים שניתן לתמוך בהם,
    אם את רוצה את מוזמנת ליצור קשר
    הנאה רבה מילדך
    דבורה

  • ש.כ.:

    אני מזדהה עם כל מה שכתבת, זה מתאים מאוד גם לילד שלי שהוא בוגר ב-4 שנים מבנך,
    אני חושבת שצריך להעצים את הילד בתחומים האהובים עליו ,
    להקל עליו בכל מה שקשור לבית הספר,לעזור לו במטלות היום יום,
    האושר של הילד חשוב יותר לדעתי , את מה שהוא "יפסיד" בלימודיו בבית הספר הוא יוכל להשלים כשירצה בכך , כשהוא ימצא בכך עניין.

    הילד שלך הוא רגיל, חכם, סקרן הידע שלו בנושאים שמענינים אותו הם מעבר לידע של ילדים בני גילו ועל כך תהיה גאותך.
    לסיכום צריך לראות את מה שיש (ויש הרבה)ופחות להתרכז במה שאין.
    שיהיה לכולנו בהצלחה.

  • אינגה שגב:

    היי…
    אשמח לשוחח איתך, גם הבן שלי אובחן כבר מגיל שנתיים וחצי, היום הוא כבר בן 14 וההתמודדות לא נגמרת.

    אינגה 052-5308082.

    יום טוב…

  • מינה:

    שלום לך אמא .
    נסי לבדוק אצל בנך את החושים ורמת הריגושיות .
    האם קיימת אצלו רגישות לאחד מהחושים .הריכוז שאת מדברת עליו שייך לתחום ריכוז מסוג אחר ויתכן שישנם קשיים נוספים בתחום הריגשי, לפעמים אנחנו כהורים לא מצליחים לאבחן. לכן הייתי ממליצה לך לנסות לטפל באזורך בשיטת אלבאום אשרמאבחנים ונותנים מענה הוליסטי לכלל הקשיים.
    אשמח לשמוע מה נעשה.

  • דוד:

    שלום

    אכן מדובר בילד חכם. בלא ספק.

    לפי התיאור שנתת, נראה יותר שהילד היקר שלך שייך למה שמוגדר כ ADD, אבל זה ממש לא משנה…

    אלו ילדים רגישים מאוד, לביקורת בפרט. ולכן בית הספר ההמוני, לא מתאים להם, כי אינו ממוקד. הלימודים בו הם מאוד כלליים, קופצים מנושא לנושא. בלא בירור מעמיק. מה שנחוץ ורצוי לילדים חכמים ונבונים.

    המורים בכיתה בדרך כלל לא מסוגלים לתת לילד מיקוד, אלא להעביר שיעור כללי בלבד.

    כדאי להשקיע בו, לא לפנק יותר מדאי, אלא להשקיע בפיתוח האישיות, ולמקד אותו בנושאים הקרובים לליבו. כך הילד ימצא את עצמו ויקבל בטחון עצמי. ויחוש בעל ערך. כראוי לילד חכם.

    חשוב להגדיר לו גם את ה'לא', כלומר מה לא עושים. למי ולמה לא מתחברים. לא בצורה קיצונית, אלא ערכית ומעודדת.

    בהצלחה.
    אבא לילד בן 12 עם ADD

  • ילדי בן 16 עם HDH.אותנו כבוגרים זה מטריף כל ההתנהלות שלהם.קשה היה לי לקבל בהתחלה את העצות החכמות והמועילות וחשבתי שאצליח לגרום לו לראות נכונה ולהשתנות.
    הבנתי השנה כי הוא יכול רק מה שהוא יכול, גם תוספי ההורמונים של הגיל מוסיפים להתנגדות. כשאמר לי"אני כל כך מנסה ואני לא מסוגל.אני לומד ללבחינה ואז הכל מתערבב לי אני אף פעם לא מצליח….גמלה בי ההחלטה
    תני לו בדרכו.הוא לומד בכתת מב"ר שזה פרויקט מבורך לילדים עם בעיות כאלו ודומות. שמעתי על הבית של תמר במרכז הארץ שהוא נפלא ויש עוד .
    מטרתי רק שיסיים תקופה זו באושר, בשמחה ובהנאה. בקצב ובאיכות שהוא מסוגל.כל כך חשוב לי שיהיה מאושר ולא יזכור תקופה נפלאה זו עם כעסים וחפירות "תלמד, תלמד…"
    הוא יגדל ויתבגר,יחכים ויקבל תובנות, ובטוח שימצא את דרכו בחיים.

  • maayan:

    הרהורייך אמיתיים, מוכרים מאד זה לא פשוט!!!
    ובדרך כלל מערכת החינוך לא מבינה ילדים כאלה מצפים מכולם להיות רובוטים ולתפקד כפי שהם רוצים, ואנו ההורים מתחבטים כל יום מה לעשות האם לתת כדור או לתת אהבה ותמיכה, מה נכוןומה לא? בקיצור א' זה הבן שלך לכי לפי תחושות הבטן.
    תמיד אומרים לי שילדים כאלה יגיעו רחוק בדרך שלהם אז באמת הכי חשוב בסה"כ זה התמיכה והאהבה שלנו זה הוא לא יקבל בשום מקום אחר!

  • תשובתי למכתבה של האם לילד בן ה-11

  • חנה ישראלי:

    יש לך ילד מוכשר מאד ומקסים, עם לקות בקשב וריכוז. לא כתבת מה היו המלצות האבחון, וכדאי מאד למלא אותן. בד"כ מומלץ על ליווי טיפולי כלשהו (אימון או פסיכולוג), הדרכה מידי פעם להורים ע"י אותו בעל מקצוע וטיפול תרופתי שנותן נוירולוג או פסיכיאטר. נכנסת למשפחה עם המון ילדים עם הלקות הזאת (כ- 10%) באוכלוסיה, וכ"א מיוחד בדרכו הוא.שיחות שלך עם המחנכ/ת ושיתופה בממצאי האבחון יעזרו. אם יש יועצת בבית ספרו כדאי להיפגש גם איתה ולגבש יחד דרך עבודה משותפת שתעזור לו להשתלב, להנות ולהתקדם בלימודים. ובינתיים מצטרפת לכותבת הקודמת שככל שתעודדי, תוקירי ותחזקי אותי יותר על דברים קטנים בהם מצליח, תמשיכי לראות את היש הנהדר שבו, תגבירי דברים אלה. בברכה, חנה ישראלי

  • אורי:

    המלצתי החמה לעודד את הילד ולטפח את קישוריו אכן ההתמודדות עם מערכת החינוך לאתים מתסכלת אם אין לא מסגרת תומכת. ידוע לי על מסגרות תומכות כגון הבית של תמר המיועד למקרים כאלא של ADHD כדי לבחון ולחפש מסגרת מתאימה כן אני ממליץ להפנות את הילד לחוגים כגון טאיצי, ג'ודו, ירי אולימפי,שחייה,התעמלות קרקע כל הפעילויות הנ"ל תורמות לחיזוק הדימוי העצמי והקוגניטיבי ומציבים את הגבולות.

  • אמא לילד דומה:

    הילד שלך יותר רגיל ונורמלי יש לו נפש חופשיה יותר משל אחרים. אסור לדכא לו אותה. רק אם תצליחי לגרום לו למצוא ענין בלימודים – יצליח. זה אפשרי עם מורים טובים ומעניינים, מסגרת נכונה, שיעורים פרטיים. כדורים רק ידכאו יצירתיות.

  • א.ט. יקרה,
    את מתארת ילד שדומה לאחוז לא מבוטל מאוכלוסיית בני גילו, ואחוז זה הולך וגדל משנה לשנה.
    צריך לברר האם המקור לקושי של הילד הוא גופני כמו לדוג' קושי בוויסות חושי/ סרבול מוטורי/בעיה בהתמצאות במרחב/קושי קואורדינטיבי ועוד. והיה והמקור הוא גופני ישנן טכניקות לשיפור התפקוד ואפשר לעשות זאת בסדרת מפגשים עם הילד.
    בנוסף צריך לאבחן אם לילד יש לקויות למידה כל שהן שמקורן אינו גופני, ואם כן, הוראה מתקנת יכולה במקרים רבים לעזור.
    דבר נוסף שיכול לעזור הוא תרפיה בהתנהגות שתלמד את הילד ה" ADHDי" לשנות את התנהגותו ולפקח עליה בעצמו. באמצעות טכניקות שונות להרפיה ולהארכת סף תסכול, יוכל הילד לשלוט בכעסיו, לחשוב לפני שהוא פועל ולהתמודד עם אתגרים רגשיים.
    במקביל צריך, ולדעתי הכי חשוב, לפתח את החוזקות והעוצמות של הילד, לשמור על ערוץ תקשורת פתוח ותקין עם הילד, לתת לו אין ספור חיזוקים, כדי שיגדל כאדם בעל דימוי ובטחון עצמי גבוהים ויחוש אהוב ורצוי
    מאחלת לך התמודדות מוצלחת,
    טליה שחם, מטפלת מוסמכת בשיטת אלבאום

  • tohar:

    הילד בסדר גמור!
    הוא פשוט צריך למצוא דרך כיפית ללמוד, נגיד אנגלית: לעשות לו משחק זיכרון וככה הוא ילמד, שאת עוזרת לו בשיעורי בית תעשי את זה בדרך נעימה וכיפית

  • האם קראת את הספר "דיסלקסיה כמתנה"? בספר שכתוב ע"י רונלד דיוויס מתאר הסופר ילדים מוכשרים ויצירתיים כמו הבן שלך: ילדים אשר לרוב הם "חושבים" ויזואלית visual and right brained thinkers. כאשר מערכת החינוך בנויה על הוראה יותר שמיעתית ולא ויזואלית. לפיכך קשה לילדים לשבת ולשמוע…..יש עוד הרבה על מה לשוחח ואשמח לפתח את הנושא הזה שמאוד קרוב לליבי. אפשר לה תבונן באתר שלי http://www.dyslexiahebrew.com
    http://www.pointofchange.com
    גולדי גלעד

  • אהרן:

    גם לי ילד כזה בגיל 7 הוא נמצא בכתה מיוחד שאמנם נותן מענה ולומד דברים שיותר מענינים אותו ואני לא כופה עליו הלימודים הרגילים ,
    בכל זאת אני מוצא את הדרכים ללמוד איתו קריאה למרות הקושי שיש לו,
    בכללי אני בעד לטפח את מה שיש לו ואת מה שהוא אוהב ויש לו את האפשרות לגדול יהודי טוב וחכם וישר גם בלי הלימודים

    אהרן אשדוד

  • נושא של ב"ס, הוא נושא מוקר מהורים רבים אשר ילדיהם לא מצלחים להשתלב בו.
    היום משפחות רבות מחלטים בחינוך ביתי והילדים לא פחות מוכשרים מאחרים. אני בעד לפתח הכישורים של כל ילד, על ידי חיזוקם ניתן לחזק במקביל חולשתו. מומלץ להרפות ולא להילחם בהפעלת כוח. המתרה היא להגדיל את הסקרנות של הילד ולא להכפות בכוח.
    בהצלחה רחל דנקנר
    מאבחנת ומטפלת מוסמכת בליקויי למידה

הגב למאמר